לא, לא מדובר בקאמבק

רק בתפנית קטנה בעלילה.

יותר מדיי עבר מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה והאמת... אין לי שום כוונה לחזור לכתוב. סורי!

אבל,

קניתי סוף סוף מצלמת DSLR ועוד 24 יום אני בלה (אבל מי סופר?).

אז אם בא לכם לעקוב אחרי בלוג בסגנון קצת אחר (תמונות בעיקר) מבית היוצר שלי, אז... http://peleyal.tumblr.com

וזה... רק שתהיה לכם טעימה :)

Lana Del Rey concert, @Governorsball, June 7th 2015

Upstate NY

Amsterdam, June 27th 2015

צ׳או, ניפגש בשמחות.

שנה טובה!

שנה טובה וגמר חתימה טובה!

אז נראה לי שכבר הבנתם שקשה לי לתחזק את הבלוג, אבל בכל זאת, למרות שאני כבר לא רציני.... עדיין אני מאד רוצה לשתף אותם בשני אירועים מעניינים שעברנו על כוחותינו בחו"ל בשבוע האחרון.

נתחיל מאליפות ארצות הברית הפתוחה, ה-US Open, שמתקיימת בימים אלה ממש, ומחר צפוי הגמר בין נדאל לנולה. ברור שנדאל ייקח את המשחק הזה, אבל דווקא נתמקד במישהו שלא שם, ויש שיגידו (ואני ביניהם) השחקן הטוב בהיסטוריה - ידידי משכבר הימים רוג'ר פדרר.

יום שני שעבר, זכינו לראות אותו מקרוב. הגענו מוקדם בבוקר יום שני (יום העבודה, ה-Labor day) כדי לראות כמה טניסאים וטניסאיות טובים וטובות, אבל במיוחד את הגדול מכולם, שהיום הוא רק 7 בעולם...

אחרי שראינו שעת משחק (ליתר דיוק 1:11) של טניס נשים משובח - איטלקיה נגד רומניה

נפתחו ארובות השמיים והתחיל גשם ללא הפסקה (בעצם הייתה הפסקה קטנה, בה חזרנו למקומות בהמתנה לראות שוב קצת טניס, אבל אז שוב חזר המבול הגדול....), אז 4 שעות המתנה, ולבסוף יצאה השמש... אחרי שהמגרש כולו הפך לאגם, מה הקטע שלהם??? למה האצטדיון לא מקורה???

פה, תמונה קשה שלי ושל בר ברגעי משבר, כבר לא ידענו מה לעשות, כי התחזית אמרה שצפוי עוד גשם, ואנחנו מרגישים תקועים שם, כי מצד אחד אי אפשר באמת לעזוב את האצטדיון, מה יקרה אם פדרר בסוף ישחק היום והמשחק לא ידחה. מצד שני... אנחנו יכולים להיתקע שם לעוד הרבה הרבה זמן. דילמה :)

והנה האגם... וגם המכונות שיבשו את המגרש

אז במצב יתרון לשחקנית האיטלקיה, Penneta, שהייתה הפבוריטית שלי, ולמרות נקודת מערכה לשחקנית ההיא (Halep) שעברה ניתוח להקטנת החזה (סיפור אמיתי...), היא חזרה כמו גדולה מהגשם וניצחה את המשחק (רק כדי להפסיד בחצי הגמר). קצת לפני הסוף הבנו שאכן נזכה לראות את פדרר! משחק הזוגות של האחיות ווליאמס נדחה למחר והנה עוד כמה דקות פדרר יעלה לשחק - אז כן היה שווה לחכות!!!! ועוד יש לנו מקומות ממש שווים, אז נזכה לראות אותו מקרוב. לאט לאט השמועה התפשטה והאצטדיון החל להתמלא והתמלא.

והנה סוף סוף פדרר עולה.

זה בערך הדבר הטוב היחידי שאני יכול לספר עליו, כי הוא בכלל לא הזכיר את ימיו הגדולים. חבל. פעם היה מדובר בשחקן מדהים, היום הוא לא מזכיר בכלל את אותו גאון טניס. מה שהעלה לי תהיות רבות... הרי הוא אחד השחקנים הטובים שהיו אי פעם בענף, והוא ווינר בנשמה, אז למה הוא בעצם לא פורש? ואני ממשיך להרהר... מצד אחד הוא כנראה נהנה מהמשחק, ואולי איפשהו בתוך עצמו, הוא מאמין שהוא עוד יחזור להיות הטוב בעולם, מצד שני... בתור ווינר מטורף, הוא בטח מרגיש סמרטוט עכשיו, לא? הוא מפסיד לשחקנים שפעם הוא היה משפיל אותם ובתור ווינר זה בטוח עושה לו רע.  מעניין.... בכל מקרה בשיחה אישית שהייתה לנו איחלתי לו הצלחה בהמשך :)

ראש השנה 2013, גולה (שוב, כמו 2012 בג'רסי אצל שרון ואבירם, וב-2011 בבית חב"ד בצ'אנג מאי). הפעם ינאי אירח אותו ואיזה שולחן הוא ערך, סחטיין! לצערנו שוב בג'רסי, אבל למרות זאת, הייתה אחלה ארוחת חג, עם הדושים, שרון-אבירם, ינאי ואבי ואנחנו.

מימין לשמאל, שרון-מירב-אני-אבירם-דושי(דקל)-דושה(טל)-אבי-ינאי

הקטע המעניין בארוחה, דווקא אירע אחריה, כשגילינו שאנחנו תקועים בג'רסי. זהו, אין תחבורה ציבורית לחזור לעיר, הקו אוטובוס הבא בכלל בארבע בבוקר (ואנחנו סיימנו את הארוחה ובאנו לצאת באזור אחד-אחד וחצי), חלק מהמוניות לא עונות והחלק השני רוצה יותר מדיי.... פה החלטתי שאולי עדיף כבר להעביר את הלילה אצל ינאי ולמחרת בבוקר לחזור לעיר שכ"כ נתגעגע אליה... :)

לבסוף, הצלחנו לתפוס מונית וחזרנו הביתה, לאחר לחץ היסטרי מצד מירב שנצטרך להעביר את הלילה בג'ררררסי (כן כן, זו הקללה המקומית החדשה - ג'רסי, מילה אחת קצרה שאומרת הכל).

לפני פרידה, ולפני שאאחל גמר חתימה טובה, אני רוצה לציין שסוף סוף התחלתי בלוג מקצועי, ואתם יותר ממזומנים להרשם גם אליו, או סתם להתרשם. אז עכשיו אני מחזיק בשני בלוגים, אכן אחריות כבדה שמקווה שאעמוד בה. הבלוג - http://peleyal.blogspot.com/.

תהנו, תבלו, תאכלו הרבה לפני הצום, גמר חתימה טובה ושנה טובה לכל עם ישראל!

איל

מכתב ללא כתובת

היי אבא,

אז אני לא סגור על זה, אתה בן 63 היום או שנשארת 59...?

רציתי לכתוב לך ולעדכן אותך קצת במה שעובר עליי לאחרונה. האמת, זו אחת התקופות הטובות בחיים שלי. נראה לי שעליתי על גל טוב כזה, ואני רק רוצה שיימשך - הזוגיות, העבודה, חיי הפנאי, הטיולים והשלווה שלאט לאט אני לומד לקבל. אני ומירב עשינו הרבה טיולים מגניבים בשבועות האחרונים בעקבות ספר על 15 טיולים רגליים בעיר (עם דגש על ארכיטקטורה) שקניתי לפני כמה שבועות. זה ממש נחמד ואני בטוח שהיית נהנה איתנו לראות את העיר מכל מיני זוויות שונות ומגניבות ולצלם (אני זוכר כמה אהבת לצלם, אבל אכשהו זנחת את התחביב הזה, מתישהו). פירסמנו הרבה תמונות בפייסבוק, תציץ ותראה :)

אני לא יודע אם אתה שם לב אבל רוב האנשים שדיברתי איתם לאחרונה די הרגישו בשינוי שחל בי, אני מנסה לקחת דברים יותר לאט, יותר רגוע, מנסה להגיע לשלווה ולהנות מדברים קטנים שפעם לא הצלחתי. אני הולך לאט יותר ברחוב (משתדל, לא תמיד זה עובד) ולהסתכל יותר על האנשים, המבנים וכל מה שיש לרחוב להציע. אני נחמד יותר לאנשים ומנסה לעזור להם.

הנה דוגמא, לפני שבוע הייתי בסאבווי ובן-אדם שנראה קצת מפחיד התחיל לדבר איתי, בדרך כלל אני ישר בורח מאנשים כאלה, אבל אכשהו אמרתי לעצמי, בוא ננסה אותו. הוא לא רצה כסף, ולא רצה להציק. הוא רק היה צריך עזרה לעלות לרכבת הבאה, כי קשה לו ללכת. נשארתי לידו כמה דקות וכשהרכבת הגיעה הוא תפס את ידי בחוזקה ועלינו יחד. אתה יודע... זה הדברים הקטנים שיכולים לעשות אותך שמח ולהרגיש טוב עם עצמך! חחח, זה מזכיר לי את הפרק בחברים שהם מדברים על כך שבעצם שכל פעולה שאנחנו עושים בחיים היא אנוכית, והנה זה קצת נכון, כי בזה שעזרתי לו הרגשתי ממש טוב עם עצמי. אז אני אנוכי :) מה אכפת ההגדרה, העיקר שיכולתי לעזור למישהו ואני הרגשתי ממש טוב עם זה.

אני ממשיך עם היוגה, עם המדיטציה, עם המודעות הזו שלא צריך לרוץ ולרוץ כל הזמן, צריך להנות ממה שיש לנו כאן בעכשיו... כן, אני יודע זה אולי נשמע לך כמו איזה שטות שאני נכנס אליה, או סתם כאילו אני על משהו. אבל אני מרגיש טוב יותר ומצליח באמת להנות מדברים - זה מה שחשוב, לא? לחיות... משהו שאני מרגיש שלא הצלחת לעשות מספיק בחיים שלך. אני גם מבטיח לך שאני אחנך את הילדים שלי ללמוד יותר מהטעות שלנו - אני כל הזמן חושב שהיינו צריכים להיות יותר מעורבים אחד בחיים של השני ודיי נכשלנו בזה.

אתה יודע, חשבתי עליך היום בעבודה, ואז אמרתי שאעצור קצת את מה שאני עושה ואשמע רק לכמה דקות את השיר של שלומי שבת - "אבא", אז התחלתי לשמוע, ואז נהיה לי קשה. יצאתי החוצה המשכתי להקשיב והדמעות והכאב הגיעו דיי מהר. איכשהו משהו בי שמח שאני מלא וטעון ושאתה (או יותר נכון העדרך) מציף אותי בכזה רגש.

תודה אבא על מה שנתת לי ועל דברים שאתה נותן לי עוד היום,

אוהב מאד מאד, וכן, אני אמשיך להאמין בזה שעוד ניפגש - מה זה יכול להזיק...

אוהב וכואב,

איל

אאאהההה... ומזל טוב ?!

שמח פה!

היי,

מה קורה אנשים? הקיץ כבר פה ואני חושב שאיתו חזר החיוך לפנים. העיר מאירה לנו פנים בשבועות האחרונים ולראשונה זה הרבה זמן, פשוט טוב וכיף... דברים מתחילים להסתדר בעבודה, אנחנו מטיילים המון - רק הלילה (אם אפשר לקרוא ל-5 בבוקר לילה) חזרתי מיום בודד באטלנטיק סיטי עם חברים (מזל טוב בר! חבל שזו עוד חתונה שאני לא אהיה בה...) ודאגתי "לשדוד" את הקזינו - יותר נכון את הכיס של האנשים ששיחקתי איתם פוקר!

אז הרבה טיולים... כפי שאתם יכולים לראות בפייסבוק שלי ושל מירב - הייתה לנו אחלה נסיעה לבוסטון - Happy Memorial Day!!!, יום שני האחרון לא עבדנו וניצלנו את הזמן לסופ"ש ארוך בבוסטון. היה ממש כיף לטייל בעיר, בהרווארד, לעשות ריצת בוקר מוקדם מוקדם , לאכול, לקנות, ... פשוט כיף. כיף שאני ומירב באותו ראש של לטייל ולטייל, כבר דאגנו לעשות בוקינג לטיול בסיאטל בתחילת יולי - ב-4th of July - עוד סופ"ש ארוך , שאחריו אני אשאר בסיאטל באיזה כנס של העבודה. בכל אופן מי שלא ראה את התמונות בפייסבוק - חבל!, אבל בכל מקרה הנה קמצוצון של תמונות מהמצלמה מה-Android שלי כדי שתחוו את העיר מעוד כיוון:

נתחיל עם תמונתו משקפופרים בסאבווי המקומי,

ואיזה קסקט,

ונמשיך עם בובון של הבוסטון סלטיקס,

ובנימה יותר עצובה, באזור הזה של ה-Public Library בעיר, קו הסיום של המרתון, לפני קצת יותר מחודש מטורף פוצץ את עצמו והרג כמה רצים וילדים - חפים מפשע, מי כמונו יודע ומכיר את הנושא הזה לעומק.

במעבר חד, ביום שני (למי ששכח Happy Memorial Day), טיילנו בהרוואד וראינו חזרה גנרלית לטקס סיום של בוגרים, היה אפשר לחוש את ההתרגשות שלהם ובאמת שמחנו בשבילכם, כי הרגע הגדול שלהם הגיע!

בשבועות האחרונים, אני ממשיך לעשות יוגה ולרוץ ומרוצה מאד מהעיסוק בספורט, נטשתי את חדר כושר, אבל אני כן מקפיד על פעם-פעמיים יוגה ופעם-פעמיים ריצה. לפני שבוע הגדלתי לעשות והצטרפתי לאחת מהקבוצות ה-Soccer (כן אני יודע זה Football, אבל מה לעשות שהאמרקאים קוראים לזה ככה), ולמרות שחטפנו בראש ולא התעליתי לרמה (בכלל, לא רק רמה גבוהה :)), נראה לי שאתחיל להתמיד ועם הזמן אשתפר...

בנוסף התחלתי לעשות מדיטציה פעם-פעמיים בשבוע, אז אפשר לסכם שאני מאד משקיע בעצמי בזמן האחרון ולא רק בעבודה ובשגרה.

אז בבוקר חזרתי מאטלנטיק סיטי, היה כיף עם בר וינאי - אכלנו טוב (אחלה סירליון), שיחקנו (יאללה טקסס), טבלנו את הרגלים במים הקפואים של האוקיינוס וסתם נהנינו,

מימין לשמאל - ינאי, בר ואנוכי

בתאבון!

ולפני סיום, ביום חמישי האחרון טיילנו מטעם גוגל ב-Intrepid, לפני קצת פחות משנה טיילנו שם אני, מירב ושני האורחים שהיו לנו - נוי וקורנוליה, הפעם הייתי עם חבר'ה מהעבודה בסיור פרטי והיה מעניין, אז עוד קצת תמונות לפני סיום:

קודם כל,תנו כבוד לכפיר (גם לכפיר מינס... מזל טוב בן-אדם, רק אושר מהעולל החדש :))

ועוד כמה יצירות אומנות,

זכינו גם לבקר בצוללות שהכילה טילים גרעיניים בזמן המלחמה הקרה, היה מאד מעניין ובסופו של הסיור, זכינו לתמונה של כמה גוגלרים, ואז התפננו לארוחה טובה במסעדה מקסיקנית (אני חייב לציין ששני המקומות במרחק הליכה מהבית... בוז לג'רסי ויאללה ניו-יורק :))

המשך שבוע טוב חברים,

בשעה זו הנבחרת שלנו משחקת בניו-יורק נגד הונדורס, אך בחרתי לוותר לאור זה שיש לנו נבחרת מאכזבת. בכל אופן אמסור ד"ש ליוסי. התפלאתי שלא ראיתי את רפאלוב, טל בן-חיים ואחרים בקזינו באטלנטיק סיטי, אבל הם בטח היו עסוקים בחדרי המלון בניו-יורק כמו לפני המשחק נגד דנמרק...

צ'או :)

קאמבק?

ושוב איתכם...

הרבה זמן לא כתבתי,כן זה קצת קשה לשמר את הבלוג הזה, לא תמיד יש חשק לכתוב, יש תקופות לחוצות בעבודה, בחיים, ביקור לחוץ בארץ... אבל בסוף צריך לחזור ליסודות, לא?

לא הולך להבטיח שאכתוב שוב בתדירות גבוהה או משהו כזה.. רק מתי שיבוא :)

אפתח בחתונה של one of my best friends, החתול והחתולה (נועם ואורי). עוד יומיים הוא הולך לשבור את הכוס. לא חשבתי שאפסיד את חתונת העשור, אבל ככה יצא ויש איזה טעם חמוץ בפה. בכל אופן אני אוהב אותך אח גדול, שיהיה במזל!

אז מה חדש? ביקרנו בארץ והיה האמת ביקור עמוס - מצאתי את עצמי שוב רץ על קו חיפה-פרדס חנה-ת"א-ראשון-גדרה, ואפילו הספקתי לטייל בנחל משמר (בעוד טיול "קליל" שמלמד בחר). שוב ניסיתי לדחוס משפחה-חברים-עבודה בשבועיים בארץ, תוך כדי אכילת מצות וסדר, וכרגיל היה לא פשוט. יש איזה לחץ להספיק לראות את כולם מלווה ב-"היי אתה כבר כמה ימים פה ועדיין לא נפגשנו מספיק...". אז אני מציע לכל המעוניינים - תבואו! אנחנו נדאג לארח אתכם בצורה מלכותית ולהכיר לכם את הצדדים המקומיים של העיר :)

האביב הגיע (באיחור!!!), אתמול היה יום מקסים, אבל... האביב וגם הקיץ לא דומים לחום ולסאונה הישראלית, פה יכולים להיות כמה ימים גשומים וזה לא כ"כ כיף. אביב+קיץ, זה שמש, ים - לא?

ביקרנו לפני כמה שבועות בגן הבוטני בברוקלין,

וגם הגינה שיש לנו ממש מתחת לבית (מרחק של כ-10 צעדים - ולא, אין פה פאב קריוקי!) לא מאכזבת

והנוף החלומי שיש לי היישר מהקומה ה-11 של משרדי גוגל בלב צ'לסי

הספקנו לעשות הרבה דברים בשבועות האחרונים - מירב ואני עמלנו על ארוחת ערב יום הולדת מפוארת והזמנו חברים טובים. למחרת - נסענו לפוקונוס בסופ"ש יום הולדת שמירב ארגנה לי - טיילנו קצת בטבע, ישנו באיזה B&B מקומי, שיחקתי קצת בקזינו והיינו הרבה בטבע. היה רגוע וכיף.

זה הזמן לספר שבשבועות האחרונים אני מזניח את חדר כושר, לטובת ריצה. כרגע אני מגיע ל-8 ק"מ בכ-40 דקות, שזה קצב טוב. נראה לי שבשבועות הקרובים אעלה עוד 2 ק"מ ואסגור את הסטופר על 10 ק"מ עגול - 6.2 מייל. ועם כבר מייל, לא ברורה לי השיטה הזו. לספור קילומטרים זה ממש פשוט. 1000 מטר זה ק"מ 1, נכון? אבל למה אין משהו שנכפיל אותו ב-1000 ונקבל מייל. למה צריך את הפיט הזה? לא ברור... אולי אני מפספס משהו.

אני גם מקפיד לעשות פעם-פעמיים בשבוע יוגה (וקריסטינה - המורה דואגת שיכאב לי בהרבה הרבה מקומות...). מי שלא מכיר יוגה זה ממש אבל ממש לא פשוט. עובדים הרבה על היציבה, הרבה מתיחות וזה ממש טוב לגב, עובדים על נשימות וגם בסוף השיעור יש איזה רוגע ושלווה פנימית.

חזרה לדברים שעשינו - משינה היו פה לביקור (רוק עצמאות בניו-יורק!) והייתה הופעה מדהימה, היינו גם בהצגה Wicked ומאד נהנינו. בראשון שעבר היינו בהופעה של ריהאנה (שאהבה לגעת בעצמה בכל שנייה אפשרית)

מחר אנחנו כנראה נסע עם חברים לטייל קצת וב-Happy Memorial Day (כמו שהאמרקאים אוהבים לברך ולעשות saleים) אנחנו נוסעים לבוסטון.

יובל המלך

אנחנו בהופעה של רירי

ועוד תמונה לפני סיום של משקפי המלכה החדשות...

אז זהו לבינתיים. שיהיה לנו אחלה שבוע (אצלנו האמת רק התחיל הסופ"שׁ הרגוע...)

צ'או חברים

איל29

A small bite at the Fajita

היי.... סופ"ש ופורים כבר כמעט מאחורינו והנה עדכון קצרצר על השבועות האחרונים...

חזרנו ממקסיקו לפני שבועיים.. ואווו איך הזמן עובר, מי שעדיין לא ראה תמונות, אז הגיע הזמן, לחץ פה! 

מקסיקו, הייתה מדהימה, שלווה והחופים... איזה חופים.... היה כל כך רגוע, עד כדי כך שגם מצאתי לעצמי זמן להיות משועמם באחד הימים. אבל היה באמת כיף, שלושה לילות בטולום בפוסדה על החוף (מרחק של כעשרה צעדים למי הטורקיז), ואז עוד חמישה לילות במלון הכל כלול בקנקון שהיה לפנים והפתיע באוכל, בשירות ובשתייה!

בזמן שבניו-יורק הייתה לה סופת שלג, אנחנו בילינו לנו עם חולצה (במקרה הטוב) בחום של מקסיקו. האמת, היינו ממש עצלנים במקסיקו (ובמיוחד בקנקון - כאשר המלון כולל הכל, לא ממש בא לך לצאת...), ככה שאם תשאלו אותי איך נראית קנקון, מצטער... אין לי ממש מושג. אבל מצד שני, ממש הייתי טוב בלמצוא את הים, לשתות דקירי, מרטיני וטקילה בבריכה, לרבוץ בערסל עם הקינדל וסתם להנות עם האישה.

עוד פחות מארבעה שבועות, אנחנו באים לבקר - תכינו את האפיקמון והמצות! תוציאו את היומנים, ותרשמו 22 במרץ' (ישראל-פורטגל באצטדיון רמת גן, איל-מירב בנתב"ג).

נהיה שבועיים בארץ, אבל מתוכם אעבוד לפחות 5-7 ימים, כדי לא "לאכול" את כל ימי החופש שלי. הפעם, לא נראה לי שארוץ ממקום למקום, אז תנסו לשתף פעולה ולעזור לי לראות את כולכם. אני אהיה בחיפה, בכרכור, בראשון, בגדרה הבנוייה וגם במשרדי גוגל (ת"א או חיפה, נראה...)

בכל אופן, תכינו ת'מטקות, תלוש "חבר" לארוחה באיזו מסעדה כשרה, אוהלים, וגם סתם חומוס בשישי (עם מצה) יתקבל בברכה.

בינתיים אתמול סבלנו ב-Jersey Gardens. סיור באוטלט לפני הביקור בארץ הוא חובה, ואכן הצלחנו להפציץ במתנות לדודו, נדבי (הארי פוטר), נבובי, שני ושירוש וכמובן גם עופרי, יונתן ותמר-מר.

אז אני רק אצרף תמונות של האחיינים המקסימים שלי מפורים :)

(ומעכשיו שהצטרפתי לקבוצת פליטי נורדאו 103, אני אגדיל את מעגל התמונות גם לאחינים in-law)

מימין לשמאל - הארי, ערס ובוב

שיר ושני עם הבני דודים נועם ועמרי

ורק 'דוגמית' מהמתנות לאחיינים, בכל זאת הדוד מאמריקה מגיע!

אתמול פגשנו חברים ומחזרנו תחפושת פורים מלפני שנתיים... וככה אין כ"כ חדש.

מתגעגעים ומחכים להגיע לראות את כולם. בינתיים, שיהיה לחיים.

אני מנסה לעבוד על מירב שהגיע הזמן שהיא גם תכתוב קצת על העבודה, על הרישום ל-FIT, ובכלל... כנראה שאתם תצטרכו להירתם לעזרתי פה...

Salud!

גבוה גבוה

פוסט ראשון ממטוס… אז אני שולט באוויר וביבשה (יום אחד אולי גם מהים :))

איפשהו פה למעלה... ליד היציאת חירום :)

אני בדרך חזרה מסן-פרנסיסקו (לא באמת הייתי הפעם בסן-פרנסיסקו, רק נחתתי והמראתי משם, רוב הביקור היה ב-Mountain View). חוזר הביתה (מממ... הבית זה עדיין בעצם ישראל, תיקון - חוזר לניו-יורק) ליום, ואז שוב, עוד טיסה מחר. מקסיקו כן מחכה לי.

הולכת להיות לנו אחלה חופשה (ירח דבש שני?), אני מאד מחכה להתנתק מהכל - בעיקר מהעבודה ומהמעברי דירות, ופשוט לתפוס את הפינה השקטה שלנו על חופי הים של מקסיקו.

אנחנו צפויים להיות שלושה לילות בטולום ואחר כך חמישה לילות במלון All Inclusive בקנקון. אני בטוח שמירב אפילו יותר להוטה ממני, כי עברו עליה כמה ימים קשים - הרישום ל-FIT ללימודי עיצוב גראפי דרש ממנה הרבה עבודה ושוב הוציא את הצד היצירתי שלה . ככה שהחופשה הזו באה לשנינו בדיוק בזמן.

שימו לב לכמות הכישרון! האמנית לא הסכימה לשתף פעולה ולפרסם תגובה...

אז קצת עדכונים מהפעם האחרונה שכתבתי.

עברנו דירה! והיא שקטה... אנחנו מאד מרוצים מהמעבר, ועכשיו רק נותר לראות שנקבל את כספי הברוקר וה-Deposit מה-Management Company חזרה. האמת הספקנו לעשות הרבה ביום-יומיים הראשונים - לתלות וילונות, לקדוח, לתלות פה ושם תמונה או שתיים, אבל יש לנו עוד קצת עבודה אחרי שנחזור. בינתיים אנחנו ממש נהנים (על אף החיסרון, שאין לנו פאב קריוקי מתחת לבית...).

הביקור ב-Mountain View היה אדיר! הקומפלקס של גוגל פשוט מגניב. יש מלא אטרקציות וממש הרגשתי כמו תייר.

באופן מוזר היו חלקים בקומפלקס הזה שהזכירו לי את פלמחים. מוזר!!! מה שתרם לכך הוא שבאתי ממשרד בניו-יורק (משרד ענק יש לומר), אבל זה "רק" בניין אחד ואילו ב-Mountain View, זה קומפלקס ענק שמכיל המון בניינים והקטע שיש הסעות ממקום למקום עם ה-GBus (Google Bus). אבל יחי ההבדל "הקטן" - המקום הזה מלא אטקרציות, אוכל מעולה (אם כי בניו-יורק נראה לי יותר טוב), GBike שאפשר לקחת ולטייל בקמפוס, חדר כושר מגניב (שלצערי הרב לא יצא לי לחנוך), מגרשי ספורט שונים (שוב, לצערי לא יצא לי לחנוך, אבל לפחות היו הרבה רכיבות בוקר באופניים), ומה לא... מגניב להיות במקום הזה, שנחשב בסיס האם בחברה האדירה הזו, שאני כל כך גאה להיות חלק ממנה!

כמה תמונות להמחיש את הביקור (אני אף פעם לא בטוח מה מותר ומה אסור לצלם/לפרסם, לכן אני אסתפק בתמונות האלו, שאני דיי בטוח שזה בסדר...  

בכל מקרה אתם יכולים למצוא עוד תמונות וגם מפה של האזור פה)

בכניסה לבניין של אנדואיד, אני וניק (נוגלר ותיק ממני בכמה חודשים). היה כיף להסתובב ולרכב איתו. זה גם ביקור ראשון שלו במקום והוא התהלב אפילו יותר ממני.

באחד הערבים, הייתה לנו פעילות Offsite, היינו במתקן מגניב שמדמה צניחה חופשית, וגם הייתה ארוחת ערב קלילה ובירות :) אז עוד תמונה שלי ושל ניק, הפעם מוכנים לרחף...

אל תחשבו שלא הייתה גם עבודה.... מצאתי את עצמי דווקא מצליח לעבוד לא מעט ולסגור כמה פינות לפני הנסיעה.. אבל בעיקר הכרתי את האנשים והפרוייקטים השונים (אבל רק טעימה, כי עדיין, אחרי חודשיים בגוגל, קשה להגיד שאני "חזק" בעניינים), ובאמת היה לי שבוע מוצלח מאד!

אז כמו שאומרים אצלנו במקסיקו - Hasta Luego Amigos

שבת שלום!

פלד