אני גאה לארח את דקלה סעד (הידועה לכולנו כדיקסה) בבלוג...
תהנו!
אז הבטחתי... לא ידעתי למה אני נכנסת, אבל
מסתבר שלכתוב פוסט (גם אם הוא רק פוסט אורח) זה לא פשוט כמו שזה נשמע. עד שיושבים,
עד שעולות המילים, עד שעוברים על תמונות.
מה גם ששכחתי שברגע שחוזרים לארץ יש איזה תוצר לוואי קטן ולא משמעותי. נגמרת החופשה. צריך לחזור לחיים, רבוטה, הרבה הרבה רבוטה.
אבל ככה זה עובד, אורח צריך לכתוב פוסט אורח. זה רק הגיוני. צריך מישהו שייספר לכם את הסיפור האמיתי על מירב ואיל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ואת הסיפור שלי על הנגיסה הקטנה בתפוח.
אז אחרי הרבה התרגשות, מחקר והכנות נחתתי ביום שלישי בבוקר בניוארק. אחרי קצת תורים וקצת בדיקות, ובערך 20 דקות נסיעה מצאתי את עצמי מול בניין מוכר (תבדקו כמה פוסטים למטה, יש עליו איזו מילה או שתיים). עוד קצת נסיעה במעלית במעלה 18 הקומות ודלת המעלית נפתחת בדיוק מול הדירה הנכונה, כמה נוח.
בקושי הספקתי לדפוק פעם אחת והנה פותחים את הדלת שני יצורים מנומנמים [אני לא יודעת מה איתכם, אבל בארץ אני קמה באיזור שבע וחצי כדי להגיע לעבודה שעה וחצי מאוחר יותר. פלד מתחיל לעבוד בשמונה. בשבע הוא עדיין ישן]. הרבה נישוקים חיבוקים, איזה כיף ואיזה יופי, ואנחנו יושבים לנו בניחותא על כוס קפה ועוגיות ביתיות, מול הנוף המדהים – כל קונסולות המשחקים והבידור שהמזנון יכול לסחוב. הנוף המדהים באמת נשקף מהחלונות, משם רואים את קו הרקיע המפורסם בעולם. מקומה 18, ועם ההאדסון באמצע הוא נראה לא רע בכלל.
אתם יכולים לראות פה את הנוף שיש מהשכונה. מהסלון של הדירה אני מבטיחה לכם שזה נראה יותר טוב J ולמקרה שאתם תוהים – זו מנהטן שם מאחורה J
מהר מאוד נכנסנו כולנו לשיגרה, כל בוקר (או לפחות אלו שבהם הצלחתי לקום) מתחיל בקפה ועוגה רגוע עם פלד. לא הרבה אחרי שהוא הולך לעבודה, אבל הרבה לפני השעה הרגילה שלה מירב מתעוררת ואחרי התארגנות קצרה יוצאים לעיר. מנהטן מדהימה, ועל זה אין בכלל ספק, אבל היא הרבה הרבה יותר כיפית כשמגיעים אליה יחד עם מדריכה צמודה שהיא גם חברה טובה. אז זכיתי לראות את כל ה- high lights של העיר – Apple store, M&M’s store, Hershey Store, Toys R Us Store, Disney store, FAO Schwarz store .
וכשסיימנו עם זה עברנו לחלק הבאמת כיפי, המון
המון קניות, והמון המון אוכל. הקניות איכות, רק איכות. והאוכל, האוכל בעיקר ג'אנק מתוק
וטעים. בחיים צריך לאזן J.
את ימי השוטטות בד"כ סיימנו במפגש עם חברים, משהו טעים לאכול, או פשוט ערב רגוע בדירה.
אבל הכי כיף בסופ"ש. לצאת לבראנץ בעיר,
להתחיל את הבוקר בקוקטייל מעניין, לטייל בסנטרל פארק, אווירת מנוחה. מה גם שבסופ"ש
איל את הטריח עצמו והצטרף אלינו J
זו הפעם הראשונה שהייתי בחו"ל והרגשתי
כל כך כמו בבית.
זה שילוב של הרבה דברים קטנים –
ארוחת שבת
קפה של בוקר
הרבה חברים
אבל בעיקר מדובר בקבלת הפנים החמה שזכיתי לה.
בשורה התחתונה, זה בעיקר עשה לי חשק. חשק לחזור
לניו יורק, חשק לבקר שוב, חשק לעבור לגור שם לאיזה חודש חודשיים. כשיש שם כל כך הרבה
אנשים מוכרים זה פתאום הופך לסוג שונה לגמרי של חופשה.
אז מי בא איתי ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה