אביב מגיע פסח בא

וגם משפחה של מירב.... :)

ברק (אח של מירב) הגיע לנסיעת עסקים קצרה, ואתמול טיילנו איתו בעיר, היינו במשחק של הניקס נגד.... קליבלנד (עומרי כספי TAKE 2). שוב עומרי לא התעלה לרמה גבוהה, על אף שלדעתי הוא היה טוב בדקות ששיחק אבל המאמן לא ממש בונה עליו, מה שגם משפיע על הביטחון והחוצפה שהייתה לו בתחילת דרכו בסקרמנטו.
ההורים של מירב נוחתים מחר בערב, כדי לעשות איתנו סדר שמח וכשר, מחכה כבר לבישולים של שוש (מירב, את תותחית, אבל לאמא שלך תמיד יש פינה חמה בקיבה שלי).
ההורים של מירב יהיו פה שבועיים וחצי במהלכם ניסע קצת לטייל באזור וגם לא באזור (VEGAS BABY!!!!), נעשה יחד את הסדר וסתם נטייל (על אף שלצערי, חלק מהימים אני אהיה בעבודה ומירב, שוש ושלמה יחגיגו בעיר)

ברק-מירב TAKE1, ב-Grand Central

ברק-מירב TAKE2, תזהו לבד איפה...

ברק-מירב TAKE3, תודה ברק על ההזמנה!

לא ברק ולא מירב. Go Knicks Go! ויאלה עומרררררי

היום דווקא נשארתי בבית כל היום, קראתי קצת (Hunger Games 2), המשכתי בשינון שירי Mana לקראת ההופעה ב-10 באפריל וכמובן שלא פספסתי את חדר כושר.

האמת, נחתה עלי קצת באסה היום, אני חושב שלפעמים על כולנו עוברים ימים פחות טובים, ואני  בטוח שכבר מחר הבאסה תשתחרר. אם להיות כנה, אני עדיין מוטרד (לא מפתיע, כזה אני...) מכל ענייני ההוצאות, המחיה בג'רסי או במנהטן, כל הביטוח לאומי-פנסיה-W4, ה-Credit History שנבנה לנו בעצלתיים וכל אלה... הגעגועים לארץ ולחברים הם גם פקטור לא קטן בכלל. בקיצור - סלט. כבר חשבנו מה יקרה אם מירב לא תמצא עבודה באוקטובר (כאשר ארצות הברית תשחרר מחדש ויזות עבודה לזרים), אז כנראה נחזור מוקדם מהמשוער. בכל מקרה, גם היום, אחרי שעברנו כנראה רק את הסיפתח בחוויה הזו, אני עדיין חושב שנסכם את השהות שלנו פה בלא יותר משנתיים-שלוש. 

כן כן, אני מודע שהפסקה האחרונה קצת מבולבלת, אבל אני לא אוהב ולא רוצה לכתוב כל הזמן שהכל טוב ויפה והכל ורוד, זה הבלוג שלי, ואני מנסה לעדכן בדברים אמיתיים. על העבודה אני לא אוהב להרחיב פה כי זה לא המקום, אפילו שאני לוקח הרבה מהעבודה איתי הביתה ולא יודע לעשות את ההפרדה בין דברים. אני כן מקווה שיבוא יום ואלמד לעשות זאת (אולי דווקא אמריקה תלמד אותי...)

לגבי רוב שאר הדברים - אני חושב שאין לי בעיה ואני משתדל להיות די פתוח...

אז... נחזור לדברים היפים שאנחנו נהנים לראות / לעשות פה...

בימים האחרונים יש פה פריחה מגניבה... שלב אחד לפני שהעלים מגיעים, יש פריחה מדהימה בעצים - בעיר, ליד הבית ובכל מקום... שופופו:

תחפשו את הדירה שלנו בקומה ה-18... (על אף שהיא מוסתרת על ידי אחד הענפים)

שישי-שבת שעבר היינו הרבה עם אורן ומורן - בשישי בערב, התאמנתי עם אורן ואח"כ אכלנו ארוחת שישי מצויינת בחסות מורן ועוד חברה שלה (טל אני חושב). היה טעעעעים. בשבת, נסענו איתם ב-BMW של אורן ל-Pocono לשחק קצת Texas Holdem, ב-Airy Casino המקומי. פעם ראשונה (ובהחלט לא אחרונה) שאני משחק בקזינו והיה ממש כיף. שיחקתי קצת בונקר (בכל זאת פעם ראשונה...) והצלחתי לגרוף בסופו של דבר 30$ (ביד הראשונה היה לי Flush! על אס...),
אקיצר... גם הסתובבנו קצת ב-Outlet המקומי ואכלנו במסעדה מצויינת. לצערי דווקא מהקזינו אין תמונות (אז נחכה לסיבוב הבא בווגאס), אבל לפחות יש תמונות מהמסעדה היפנית שהיינו. היה לשולחן שף שבישל דברים ממש לנגד עינינו וכפי שאתם יכולים לראות הוא העלה את השולחן באש :)

תמונות מהדרך... BMW, מירב מזילה ריר... :) ותכירו.. את אורן ומורן (אל תעזבו אותנו לפלורידה!!!)

זה כבר במסעדה...

טעים אש....

זהו...
שמחתי לדבר בימים האחרונים עם הרבה חברים ומשפחה מהארץ, ואני שוב חוזר ואומר, שהחלק הכי קשה בחוויה הזו, זה שאני לא נמצא שם לצד החברים והמשפחה (במיוחד האחיינים והאחיינית :)). אבל, הדעה שלי לא השתנתה, זו בסך הכל חוויה של עד שנתיים-שלוש (ומה זה שלוש שנים בהסתכלות על החיים השלמים?)

שיהיה לנו חג שמח וכשר!
אוהב מאד,
איל