Google It...

זה פוסט שהרבה הרבה הרבה זמן אני מתכנן לכתוב אותו, פשוט הבטחתי לעצמי שזה חייב לקרות אחרי אירוע מאד מאד ספציפי...

אז מי שסקרן שיגיע לפסקה האחרונה, מי שלא...

אני קצת אספר סיפורים ואעדכן בהמון דברים, כי בכל זאת לא יצא לי לכתוב מללללללא זמן, בינתיים היינו בארץ, הייתה חתונה מדהימה לענבל ולגיססססי איתי, הייתי גם הרבה לבד פה, כשמירב נשארה עוד שלושה שבועות אחריי בארץ. הייתי ברבע גמר של ה-US Open, חגגנו שנה חדשה, צמנו, מירב התחילה לעבוד, תמיר ויסמין באו לבקר, מירב חגגה 19 אביבים (ועוד עשור), המשכנו לטייל, אלאניס מוריסט קפצה לניו-יורק לתת אחלה הופעה, עברנו סופה, אנחנו מחפשים דירה, לירנצ'וק היקר ביקר ליומיים חטופים, ואפילו כבר דיקלה ועמית פה עם Jonathan ותמר. 

הרבה הרבה עדכונים.

זה הולך להיות ממש ממש ארוך, אז אם אין לכם את הכמה דקות לשבת ולקרוא, קודם כל תרגעו... דבר שני, תמשיכו כשיש לכם זמן... לא כל יום יש פוסט כזה... ואני יודע שהציפיות ממני עכשיו גבוהות וחובת ההוכחה עליי :)

נתחיל מהארץ. היה לי מרתון להספיק לראות את כולם וכמה שיותר, והיה ממש קשה, מרתון... היו ימים שהייתי מתחיל בפרדס חנה, אצל אחי, נוסע לחיפה לאמא ולסבא-סבתא, פוגש בצהריים עוד חבר, קצת זמן אחיינים ובערב עוד חברים אחרים... true story!

היה ממש כיף לראות את כולם (טוב, לא כולם, פספסתי כמה אנשים...) וממש ממש קשה לחזור לבד. אבל.... ממשיכים, כאלה החיים, וצריך לחוות כמה שיותר...

אנחנו בדרך לJFK

וקצת תמונות משפחה... מככבים: סבתא (יודית), וכל הנכדים: דודו, נדב, נבובי, שני ושירוש

וחבר ותיק (משולם) מקלח את הילדים, אחרי בריכה בחום המטורף של אוגוסט בפרדס חנה - כרכור

וגם שתינו קצת והצטלמנו לאור פלאש עצבני. לחיים אורי ולירן!

הייתה חתונה של גיססססססי 

וענבל המדהימה :)

וגם ספא פרידה, ממש לפני החזרה לג'רסי

בתחילת ספטמבר, הלכתי עם חבר לראות משחק בגבע הגמר של הUS Open, מי שפיספס, זה אחד מארבעת הטורנירים הכי יוקרתיים בעולם הטניס. למרות שנדאל פרש ובכלל לא הגיע לטורניר, וגם לא זכיתי לראות את נובה, פדרר או מארי, עדיין זכיתי לראות משחק מדהים בין פרר לטיפסרוביץ', שערך כמעט 5 שעות, ובהחלט היה טניס משובח!

בין לבין כשמירב לא הייתה פה, התאמנתי הרבה ולמדתי המון ברעל (פיסקה אחרונה...). פגשתי פה ושם חברים, אבל בעיקר בעיקר למדתי. ראש השנה עבר בכיף עם הדבר הכי קרוב למשפחה שיש לי פה, אורן-מורן ואבירם-שרון, חברים ממש ממש טובים. למרות שלא בנו עליי, כי מירב הייתה בארץ, הצלחתי להפתיע עם עוף ביין, מתכון שקיבלתי משוש, תודה :-) 
כמה ימים אחרי ראש השנה, מירב חזרה לחיקי, והזוגיות חזרה :-)

יום למחרת, תאאאאאאמיר הגיע עם יסמין ובילינו איתם... נסענו לאטלנטיק סיטי (וזכיתי להחזיר במעט את הפסדי ווגאס), טיילנו קצת בצפון (שוב Upstate), היינו בהצגה - ספיידרמן, הצגה בינונית לדעתי, אבל השיא שלה הייתה העובדה שגלעד שליט ישב באולם איתנו. מרגש מאד, באמת!
היינו יחד ב-Six Flags שמכיל רכבות הרים פשוט מטורפות! עלינו על כמה מתקנים בודדים (כי הגענו בשלוש), אבל היה מפחיד מאד. המתקן הכי מפחיד היה ה-Kingda Ka, מתקן מטורף עם עלייה של 90 מעלות (מלווה בלופים) ואז, כמה מפתיע ירידה של 90 מעלות (שוב לופים). עוצר נשימה חד וחלק. היינו עוד ברכבות הרים מפחידות כמו סופרמן ובאטמן, אבל שום דבר לא היה מפחיד כמו המתקן הזה.

קצת תמונות מביקור תמיר-יסמין, הטיולים בסנטרל, ב-Upstate, ב-Six Flags, ובאטלנטיק סיטי בייבי:

עוד לפני ספיידרמן, מירב חגגה יום הולדת והפתעתי אותה עם כרטיסים למלך האריות. ה-הצגה ב-Broadway. כל מי שבא לבקר, זו ההצגה הכי מומלצת ללכת אליה, בלי צל של ספק! 

הוי סאנדי... גם סופה עברנו :) אבל עליה בטח כבר התעדכנתם בפוסט הקודם של מירב... אחריה, באה עוד מיני סופה והביאה אותה את השלג הראשון לסתיו-חורף שבא לפנינו. צילמתי לא מעט, שופופו:

אנחנו כבר לקראת הסוף, לא לפרוש באמצע!
לפני כמה ימים, לירן הגיע לבקר ליומיים שלמים, לקחתי חופש בשישי ובילינו יחד את שישי-שבת עם הרבה הרבה הליכות בעיר, יוגורט, בננה-פודינג, High Line, Top Of The Rock, Times Square ועוד הרבה אטרקציות (וגם קצת פיפ"א חברים). היה ממש ממש כיף לבלות עם לירן יומיים שלמים :)

בוקר יום שישי, דופקים תמונה פה למטה, על רקע Downtown

Top of the Rock

16 Handles, Liran enjoys his breakfast

בימים אלה, אנחנו מחפשים דירה בעיר, ראינו כמה דירות, אבל נכון להרגע שום דבר לא סגור, ככה שכנראה אני אעדכן בנושא כבר בפוסט הבא.

גם עמית, דקלה, יונתן ותמר כבר פה - בילינו איתם את הימים האחרונים (מירב יותר, כי לירן עוד היה פה, וניסיתי להיות איתו כמה שרק אפשר, מת עליך שמופי...). אנחנו צפויים עוד לטייל איתם הרבה, וכבר בסופ"ש הקרוב ניסע יחד לפנסילבניה.
מבטיח לחזור לשגרת כתיבה וכבר בשבוע הקרוב לכתוב על עלילות משפחת פרסיקו בעיר הגדולה :)

טוב, אז הגעתי לפסקה האחרונה (מקווה ששרדתם), ובטח כבר הבנתם מהכותרת של הפוסט לאן אני חותר, לא?
אחרי שבועות קשים שהיו לי (שלוו בהרבה למידה) וגם בתסכול מאיזה אופצייה שלא התממשה באוגוסט, הצלחתי לאחר השקעה רבה, להגיע לראיונות במקומות הכי שווים ב-NYC! השעות הארוכות של למידה והשקעה תרמו את שלהן... שעות רבות מלאות אלגוריתמים, מבני נתונים, מיונים, Dynamic Programming, הרבה חידות וכל טוב :)
כך, הגעתי ל-Money Time מוכן ופשוט התעלתי (ממש כמו מסי). לאחר התלבטות (לא קשה מדיי) בין שני מקומות שווים מאד, החלטתי! כשגוגל קוראים לך אתה פשוט מתייצב!

אז אני מכריז בזאת שהחל מה-26 לנובמבר, אני גוגלאי!!!

אני מלא התרגשות ומת כבר להתחיל... כיף שהצבתי לעצמי יעד קשה (ולמען האמת לא חשבתי שאגיע אליו) ועמדתי בו! למדתי ויש שכר לשעות הרבות שהשקעתי בבית. כיוונתי והכנתי את עצמי לראיונות עבודה במשך כמה חודשים וזה עזר מאד. ההשקעה וההתמדה משתלמת :)

אני גאה בעצמי (משהו שדי זר לי) ומחכה כבר להתחיל. המשרדים כ"כ מגניבים, רק תחפשו בגוגל (חחח מצחיק לכתוב את זה עכשיו), Working at Google NYC ותקבלו כמה סרטונים מגניבים ביוטיוב שממחישים את העניין.

ברור שאני קצת חושש עכשיו, וזה טבעי, צפויים לי כמה שבועות בכלל לא פשוטים, אבל אני כבר מת להתחיל... אף פעם לא פחדתי מאתגרים והנה אני עומד בפני עוד אחד :) השבועות האחרונים לוו במתח - מתי הויזה תעבור, האם הכל יסתדר עם ה-Background Checks, מתי הויזה תעבור, מתי אני מתפטר בדיוק, מתי הויזה תעבור כבר??? אבל כמו בכל דבר בחיים (אני עדיין לומד) צריך סבלנות :) וזהו, אני כבר תיכף מתחיל. 

האמת, נראה לי שגם עכשיו אני לא לגמרי רגוע, אולי אולי רק ביום הראשון, כשבאמת אתחיל, אבין שזה אמיתי (וסגור :))!

עכשיו נפתחות בפניי דלתות חדשות, מדהימות ומגניבות, סוף סוף אוכל לעבוד בחברה אמריקאית ובאמת להשתלב בתרבות המקומית, זו אחת הסיבות שהיו לי לעזוב את ExZac (זה ועוד סיבה אחת או שתיים :)).
אני בטח אעדכן יותר בפוסטים הבאים על מקום העבודה החדש, מקווה שאני פשוט אהנה שם, אחרי שנה די קשה למען האמת.
וחם חם מהתנור, אתם מוזמנים להתעדכן מי המעסיקה הטובה ביותר לפי ynet מאתמול: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4304401,00.html

מאושר ונרגש,
איל